הסודות של הפנסיונרים לחופש כלכלי
יצאנו לבדוק האם ניתן לשפר את המצב הכלכלי ואת איכות החיים לאחר הפרישה ובתקופת הפנסיה. מה הקשר בין זה למקצועות ההנדסה והמחשבים. שאלנו את המומחים וקיבלנו תשובות שהפתיעו גם אותנו …
רובנו חולמים על היציאה לגמלאות דרך משקפיים ורודים – המון זמן משפחה, תחביבים, שנת צהריים מתוקה ושמירה על איכות החיים.
עם זאת, מבט חטוף בחדשות של השעה 20:00 מראה לנו תמונה קצת אחרת, עגומה הרבה יותר. הפנסיונרים של 2017 מתקשים להחזיק את הראש ללא הכנסה נוספת. הכסף שנשאר בחסכונות שוכב ולא זז – והחלום של לצאת לפנסיה פתאום לא ניראה כזה ורוד.
האם באמת יש דרך לצאת לגמלאות ולייצר חופש כלכלי למרות הירידה בהכנסה? האם יש אנשים שמצליחים לייצר לעצמם שיפור בהכנסות בתקופת הפנסיה כנגד כל הסיכויים? ואם יש, מהו סוד הקסם? ואיך הם עושים את זה?
בונוס מיוחד לקוראי הכתבה מחכה לך בסוף…
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
אם אתם בסביבות גיל הפרישה, קצת לפני, קצת אחרי או בתהליך הפרישה ממש עכשיו – אז הכתבה הזו הולכת לעניין אתכם במיוחד,
בכתבה נסתמך על מחקרי שטח, נבחן את הסיכוי לשיפור איכות החיים בגיל הפרישה, את האפשרויות השונות העומדות בפני הפורש המתחיל להכנסה נוספת. נראה מהם הדרכים לעשות את זה והאם כל אחד יכול…
הנתונים שנבחרו לכתבה מסתמכים על מחקרים שנערכו בנושא המוֹבִּילִיּוּת החברתית,
למי שלא מכיר את המושג, מוֹבִּילִיּוּת חברתית היא בעצם האפשרות לנוע בין עשירונים לאורך מחזור החיים ובשפה פשוטה:
עד כמה נקודת המוצא הפיננסית של אדם משפיעה על היכולת שלו לעבור למעמד כלכלי אחר (נמוך או גבוה יותר).
כדוגמה ניקח 2 ילדים, האחד גדל בעיירה מתפתחת והוריו נמנו בין העשירונים התחתונים, מצבם הכלכלי היה קשה. השני נולד בשכונה יוקרתית להורים בני מעמד סוציו אקונומי גבוה. במצב של מוֹבִּילִיּוּת חברתית גבוהה, שני הילדים יגיעו לגיל בגרות עם תוצאות כלכליות יחסית דומות אחד לשני למרות נקודת הפתיחה השונה ממנה התחילו את חייהם (בפשטות, במדינה בעלת מוֹבִּילִיּוּת חברתית גבוהה הסיכוי של שניהם להגיע לרמת חיים טובה יהיה די דומה).
ניתחנו הרבה מספרים, אותיות קטנות, אחוזים ופרשנויות והגענו לנתון מעניין אחד!
המוֹבִּילִיּוּת החברתית בישראל היא בין הגבוהות במדינות המערב!
אנחנו מתחרים בשוודיה, דנמרק ונורבגיה ברמת המוֹבִּילִיּוּת.
בהסתמך על זה שמדברים איתנו כל היום על אי השוויון והפער בין עניים לעשירים, הנתונים בהחלט מפתיעים.
בדיקת מוֹבִּילִיּוּת חברתית נסמכת ברוב המקרים על אי שוויון בהזדמנויות,
פה נשאלת השאלה- כיצד ניתן לבדוק שוויון הזדמנויות?
***לבחינת הזדמנות לשיפור כלכלי לחץ כאן
והתשובה היא שלא ממש ניתן, אין נתון שיכול לרמז לנו על כמות ההזדמנויות שאדם קיבל בחייו ולכן קשה לבסס על כך את הקפיצה (מעלה או מטה) במעמדו ובשכרו.
זו הסיבה שהחוקרים בודקים את התוצאות שהאדם השיג בחייו ובעיקרן נתוני ההכנסה, הם אלו שימשו את החוקרים כמדד לאי שוויון.
שאלנו את עצמנו כמה שאלות קריטיות- באיזה שלב בחיים ניתן לעשות את הקפיצה? האם מדובר גם על ירידה למעמד נמוך יותר או רק על עליה בסולם? איך בכלל מודדים את הנתונים ומה הקשר לגיל הפרישה?
אז קודם כל ישראל היא מדינה צעירה ומוגדרת כמדינת מהגרים, מכיוון שיש חוסר בנתונים לגבי דורות קודמים, לא ניתן לבדוק את המוֹבִּילִיּוּת בקרב כלל האוכלוסיה. לכן נקודת המוצא של החוקרים היא ההכנסה של אדם סביב גיל 40, גיל שבו ע"פ נתונים מסוימים אדם ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו.
לנו באופן אישי יש בעיה עם נקודת המוצא שמייצר הנתון הזה, תחושת הבטן שלנו אומרת שישנם חלקים רבים באוכלוסיה שמצליחים לייצר את הקפיצה המשמעותית במעמדם הרבה אחרי גיל 40, בנוסף הנתון מתייחס להכנסה מדווחת ואנו גם יודעים כי ההון השחור בישראל הוא בין הגבוהים במדינות המערב.
ניתן לחשוב כי עד שאדם מגיע לגיל פרישה הוא מיצה את ניסיונותיו לנוע למעמד גבוה יותר מזה שנולד בו.
אנחנו מתנגדים לרעיון כי אדם בין הגילאים 55-80 לדוג' אינו יכול לבצע קפיצה משמעותית בהכנסותיו ולשפר את איכות חייו והלכנו לבדוק את העניין.
לפני שנכנסנו לעניין גיל הפרישה החלטנו ללכת ולבדוק מחקר נוסף,
עניין אותנו לדעת מה העיסוק שדרכו היה סיכוי גבוה יותר למוֹבִּילִיּוּת חברתית (מעלה), רצינו לבדוק האם יש הבדל בין בעלי מקצועות מסוימים לבעלי מקצועות אחרים ולמי הסיכוי הגבוה ביותר לבצע את הקפיצה לעשירון גבוה יותר.
בבדיקה גילינו שבעלי מקצועות ההנדסה והמחשוב הצליחו לייצר את הקפיצה הכי משמעותית במעמדם סביב גיל הפרישה,
קרא כאן על סדנא מיוחדת להכנסה נוספת בתקופת הפנסיה
***************************************************
כמו שהזכרנו קודם עיקר החקירה שלנו נבעה מהסקרנות לגבי עניין מרכזי אחד- המוֹבִּילִיּוּת החברתית סביב גיל הפרישה.
מכיוון שאת הנתונים הללו לא מצאנו באף מחקר החלטנו ללכת ולבדוק בעצמנו, חשוב לציין שלא מדובר במחקר אמפירי שערכנו אלא בשאלונים, סקרים וראיונות לפלח האוכלוסייה הספציפי אותו ביקשנו לדגום.
המטרה שלנו הייתה היא למצוא אנשים בעלי מעמד ממוצע-גבוה ולבדוק האם את השיפור במצבם הכלכלי הם הצליחו לייצר לפני או אחרי גיל הפרישה.
בבדיקת העניין פנינו לעדי קידר, מומחה לכלי מסחר סולידיים בשוק ההון.
הוא בעל 12 שנות ניסיון עם קהל לקוחות סביב גיל פרישה. האיש פיתח מערכת שעוזרת למשקיעים בשוק ההון לייצר חופש כלכלי והוא מלמד את פלח האוכלוסיה הזה לייצר הכנסה קבועה ממסחר בנכסים בעלי אופי בינוני – ארוך טווח.
ממוצע גילאי לקוחותיו הוא בין הגילאים 55-70, חשוב לציין כי מדובר בפלח אוכלוסיה בעל זיקה טכנולוגית ולכן אחוז גבוה מלקוחותיו מגיעים מתחומי ההנדסה והמחשוב (עדי בעצמו מתכנת מגיל 13, גאון לא קטן- לטענתנו החזון שלו הוא לעזור לאנשים לייצר הכנסה נוספות בעזרת כלים פשוטים ובצורה שתשתלב באופן הרמוני עם שגרת חייהם).
עדי התמסר למשימה וביקש לעזור לנו עם כל מידע שרק נצטרך, באישור קהל העוקבים והלקוחות שלו כמובן.
לפרטים אודות סדנת השקעות עם עדי קידר
אז העלנו על הכתב את כל השאלות שלנו במטרה להבין את האפשרות למוֹבִּילִיּוּת חברתית בשכבת הגיל הזו ובעצם מה הסיכויים של אדם סביב גיל פרישה לייצר הבדל במעמדו הכלכלי ואיכות חייו.
נתקלנו באנשים סבלניים, בעלי זמן פנוי ורצון לייצר הכנסה שתאפשר להם לטענתם לעזור לילדים ולנכדים מבחינה כלכלית, נתקלנו בהמון נתונים מעניינים אבל הראשון מתוכם הוא שאחוז גבוה מאוד, ליתר דיוק 64% מהם טוענים שאת הקפיצה המשמעותית ביותר בהכנסה שלהם הם ביצעו ברגע שיצאו לגמלאות!
לאחר שקיבלנו את התשובות ולאחר שנרגענו מהתדהמה גילינו שיש הרבה נעלמים שרצינו להשלים,
יצאנו לסדרה של ראיונות אישיים במטרה לקבל תשובות על השאלות הבאות:
- כיצד התמודדו אותם אנשים עם הירידה המשמעותית בהכנסה בגיל פרישה?
- מה עזר לאותם אנשים לזהות בשוק ההון הזדמנות ליצירת הכנסה נוספת?
- איזה אירוע עזר להם להבין שהאפשרות קיימת?
- מה הם חושבים שעזר להם לייצר את הקפיצה בהכנסה שלהם?
- למה לדעתם זה לא קרה בסביבות גיל 40?
- אילו תכונות הם חושבים שנדרשות מאדם כדי לייצר שיפור במצבו הכלכלי?
המשקיעים טוענים כי בזמן פרישה נוצר להם חלון הזדמנויות, זמן רב פנוי שלא היה קודם אל מול הרצון למצות את הפוטנציאל ולמצוא להם עיסוק חדש שיגרום לתחושת סיפוק וההצלחה שחוו בעבודה.
בנוסף, הירידה בשכר והרצון לעזור לדורות הבאים, ילדים ונכדים נתנו להם את הדרייב ללמוד תחום חדש שלפני כן הייתה להם נגיעה קלה בו, רבים טענו כי שוק ההון תמיד היווה מבחינתם הזדמנות ותמיד היה סביב חייהם במידה כזו או אחרת אבל חלקם אף פעם לא מצאו את הזמן להתפנות וללמוד לעומק איך עושים את הדברים בצורה פורמלית ומסודרת.
רובם ככולם זקפו את הקפיצה המשמעותית בהכנסה שלהם ללמידת התחום ולכלים שעדי סיפק להם וטוענים שזה לא קרה בסביבות גיל 40 מהסיבה שתשומת הלב שלהם הייתה מופנית לעבודה, היום הם רואים את ההכנסה מפנסיה כ"כסף הקטן" , הם מתייחסים לסכום הקבוע שמתקבל כסכום שמטרתו לכסות הוצאות בלבד ואת הכסף הגדול הם זוקפים דווקא להכנסה משוק ההון.
סבא עשיר סבא עני – המשך הכתבה:
אם נשתמש במילותיו של אחד המרואיינים "החסכונות שצברתי לאורך השנים בעבודה קשה יכלו לאפשר לי סוג של שקט כלכלי גם בתקופת הפנסיה, עם זאת, חשבתי איך אני משיג יותר משקט כלכלי- רציתי להשיג חופש כלכלי ולאפשר לילדים שלי נקודת פתיחה טובה יותר לחיים, נקודת פתיחה שלי לא בהכרח הייתה. הדרך היחידה שראיתי לנגד עיניי היא ללמוד איך להשתמש בכסף שצברתי כדי לייצר ממנו הכנסה ובמקום לחיות מהחסכונות, לחיות מהתשואה על החסכונות"
"האירוע שהפיל את האסימון שאפשר אחרת הוא כנס "השקעות בגיל הפנסיה" של עדי קידר, שם ראיתי כ"כ הרבה אנשים בגילי – רובם כבר אז עשו את זה בעצמם, הצליחו לייצר כסף מההון שצברו וחשבתי שאם הם יכולים גם אני יכול"
עוד שמענו מהם על התכונות הנדרשות למשקיע בגיל הפרישה- הם טוענים כי התכונות ההכרחיות להצליח הם זיקה לטכנולוגיה, יכולת למידה, סבלנות ודרייב חזק להצליח- מבחינת רובם אין אלטרנטיבה אחרת פרט ליצירת החופש הכלכלי ובהסתמך על מיקוד במטרה הזו וזיהוי ההזדמנויות נוצרת גם הצלחה.
האם גם לך יש מה שצריך כדי להצליח? לחץ כאן ותגלה
כמה חודשים ממועד איסוף הנתונים עדי קידר פנה אלינו, הוא אמר שאם כבר מתפרסמים הנתונים- למה לא לעזור לעוד פורשים לייצר הכנסה נוספת בפנסיה? הוא מצא דרך להעביר את כל הידע הכי הכי חשוב במס' שעות בודדות והחליט להרים את הכפפה ולתת הטבה משמעותית לקהל הקוראים כדי שלכולם תהיה הזדמנות שווה.
בדרך זו נוכל לעזור לכמה שיותר אנשים לזהות את אחת הדרכים המתאימות ביותר להכנסה נוספת ומשתמעותית (שוק ההון לפנסיונרים) ובסופו של דבר לשפר את איכות חייהם ולחיות ברווחה כלכלית.
עדי עורך כנסים כאלו אחת ל4 חודשים והוא החליט לתת לקהל הקוראים את האפשרות להצטרף לקהילת "סבא עשיר", הוא עורך סדנא מיוחדת לקהל הקוראים בעלות סמלית לגמרי. הסדנא (מפגש לימודי) תתקיים באוקטובר, מיד לאחר החגים ולאחר ההטבה שעדי נתן לנו- הרישום הוא בעלות של קפה ומאפה….
בסדנא תפגוש את הקהילה,אנשים שמתחבטים בדיוק בשאלות שאתה שואל את עצמך ותלמד את כל הסודות שיכולות לשפר את העתיד הכלכלי שלך לאחר הפרישה.